מרווחים וטולרנסים בין חלקים מודפסים

קודם מגדירים את סוג ההתאמה

טולרנס, מרווח והתאמה — לא אותו דבר

טולרנס הוא תחום הסטייה המותר ממידה מתוכננת. מרווח הוא ההפרש המתוכנן בין שני חלקים. התאמה היא התוצאה בפועל: חופשית, מחליקה או לחוצה. קובץ עם מידות מדויקות לא מבטיח התאמה אם לא נלקחה בחשבון סטיית ההדפסה של שני החלקים גם יחד.

למה אין כאן מספר מרווח אוניברסלי?

נתון שמופיע במדריך של SLA, SLS או MJF אינו מועתק אוטומטית ל־FDM. גם בתוך FDM, קוטר זרבובית, כיול, חומר, כיוון וגודל החלק משפיעים על התוצאה. לכן בוחרים תחילה את סוג ההתאמה, מקבלים מהיצרן או מספק ההדפסה את יכולת התהליך הרלוונטית, ורק אז קובעים את המידות. המספר המחייב לפרויקט הוא תוצאת קופון בדיקה באותם תנאי ייצור.

מה משפיע על המידה הסופית?

• כיוון החלק על מגש ההדפסה ומיקום התפר.
• קוטר חור קטן, קיר דק או פינה חדה.
• התכווצות, עיוות וטמפרטורת ההדפסה של החומר.
• גימור לאחר ההדפסה, שיוף או קידוח.

חורים, צירים ומסילות

כך מכיילים לפני סדרה

1. 1

   בחרו את המאפיין הקריטי

   למשל קוטר ציר, רוחב מסילה או כוח לחיצה — לא את כל המודל יחד.

2. 2

   צרו קופון קטן

   הוסיפו כמה גרסאות בהפרשים קבועים וסמנו אותן בגאומטריה שקל לזהות.

3. 3

   הדפיסו באותם תנאים

   אותו חומר, כיוון, גובה שכבה ומדפסת שבהם יודפס החלק הסופי.

4. 4

   תעדו את הבחירה

   שמרו את המרווח שעבד כחלק ממפרט הייצור להזמנות חוזרות.

צריכים כמה חלקים שמתחברים?

העלו כל יחידה כקובץ נפרד וציינו בהערות אילו חלקים צריכים להתחבר או לנוע זה מול זה.